הסגנון האיטלקי בעיצוב ובאדריכלות הוא ייחודי, מלא בשמש הדרומית הלוהטת, באוויר הצמיג של מטעי זיתים וברעננות של רוח הים. יש להם קווי דמיון רבים עם הסגנון הים תיכוני, אבל הרוח של איטליה היא אינדיבידואלית ורבת פנים.
באדריכלות, זה כמעט תמיד אקלקטי בזמן. השימוש בחומרים טבעיים אותנטיים - אבן חול, אבן טבעית, אריחים שנעשו על פי מסורות בנות מאות שנים. כמעט ולא תמצאו בית באיטליה, במיוחד בדרום, שבו לא משתמשים בחומרים אלו, שבו מסורות האדריכלות והבנייה אינן שזורות במגמות אדריכליות מודרניות.
מאפיינים אדריכליים של הוילה
המבנה ממוקם על גבעה, מהאתר נשקף נוף מרהיב של המפרץ. הוילה קטנה בת קומה אחת, החצר מחולקת לשני מפלסים. החצר העליונה קטנה וצרה, ואילו הרובד התחתון הוא אזור מנוחה מפואר עם בריכה בסגנון התרמיה הרומית.
גם פנים הווילה לא יכול להתפאר במרווח, אבל זה מאוד אופייני לבתים איטלקיים. בעיטור החזיתות נעשה שימוש באבן טבעית מקומית של סלעי געש ומשקעים. החצר, המדרגות לבריכה ואזור בילוי מצופים באבן טבעית.
החלטות תכנוניות
הכניסה הראשית לבית כוללת מרפסת קטנה ומובילה למטבח-סלון. בעיצוב מטבח הסלון שורר צבע לבן. השילוב של סט מטבח מודרני מבריק לבן עם ריהוט עתיק, אביזרים חמודים ואורות תקרה ממתכת שחורה מעניקים אינדיבידואליות לפנים. ראוי לציין במיוחד את עיצוב החלון. זיגוג ללא מסגרת הופך את הנוף מהחלון לתמונה ציורית הראויה למכחולם של הציירים האיטלקים הגדולים.
חדר שינה אחד משולב עם הסלון, מפריד בין שני החללים - וילון. לחדר השינה יש גם יציאה משלו למרפסת מול הבית. חדר השינה מעוצב בסגנון ימי.
חדר השינה השני מופרד מהשטחים המשותפים, יש לו יציאה משלו לחצר וחדר רחצה נפרד. הרצפה בחדר השינה מרוצפת באריחי קרמיקה שאופייניים מאוד לבתים איטלקיים, הקירות מעוטרים בטפטים בצבעי פסטל. למרות הגודל הקטן, חדר השינה לא נראה קטן, הוא נעים ומואר.
הוילה הקטנה הזו היא דוגמה נפלאה לכך שחלל קטן יכול להיות גם יוקרתי וגם נוח, נעים וביתי מאוד.